מקווה לנשים גרושות
ליאורה שפלר-קוזלובסקי asked 8 years ago
האם להערכתך,כבוד הרב, יקבלו אותי במקווה המקומי גם אם איני נשואה?
אני מבינה שזה מאד חשוב לנשואה,אך זה משהו שמומלץ לכל גוף, על-מנת לטהר...
1 Answers
Rabbi Alon Anava answered 8 years ago
שלום,
רבני דורנו פסקו, שיש איסור על טבילת פנויות. איסור זה התפרסם במספר כרוזים (מאת הרבנות הראשית לישראל, הרב עובדיה יוסף, והרב שמואל הלוי ואזנר). הרבנים לא פירסמו את מקורותיהם, אולם עד כה, מכל השיחות וההתכתבויות שניהלתי עם רבנים רבים, נראה שאכן אין מקור לאיסור זה - אלא זו גזירה שהתחדשה בדורנו. מטרת הגזירה היא, שכל הנשים הפנויות יהיו בחזקת נידות, וכך גברים שומרי-מצוות ייזהרו שלא ליגוע בהן.
:לעניות דעתי, הגזירה האוסרת על טבילת פנויות היא בעייתית מכמה סיבות
מ1. מותר לרבנים לגזור גזירות חדשות כדי להרחיק את הציבור מעבירה, אולם הגזירה האוסרת טבילת-פנויות לא מרחיקה את הציבור מעבירה - הרי מי שרוצים לחטוא, יכולים לחטוא גם בלי טבילה! הגזירה הזאת רק מונעת מהחוטאים להפחית את חומרת העבירה. הגזירה למעשה מכריחה אנשים, הנכשלים בעבירה, להיכשל בעבירה חמורה יותר - בדיוק להיפך ממה שגזירה אמורה לעשות!
ה2. הגזירה גורמת להצגה לא-מדוייקת של דין התורה. אכן יש בתורה איסור נגיעה בין איש לאשה, אולם מהתורה הוא מתייחס לאישה נידה (בין נשואה ובין לא נשואה), ובימינו מציגים אותו כאילו הוא מתייחס לאישה פנויה (בין נידה ובין טהורה). נוצר כאן אי-דיוק בסדר החשיבות: לפי התורה, דיני טהרת נידה חמורים יותר, ולפי הגזירה, לכאורה דיני נישואין חמורים יותר (ראו נישואין פורמליים לעומת טהרת הגוף והנשמה ). אי-דיוק בדין תורה, הוא עצמו איסור תורה: " לא תוסיף ולא תגרע "!
בנוסף, רבנים רבים מציגים את "איסור" טבילת פנויות כאילו הוא נובע מדברי הראשונים, כאשר למעשה הוא חידוש של רבני דורנו; גם זה אי-דיוק שחייבים לתקן.
ב3. בנוסף, בימינו ישנה התעוררות של נשים לעלייה להר הבית. נשים אלו ודאי חייבות לטבול ולהיטהר בלי קשר למצבן המשפחתי. כשייבנה בית המקדש, במהרה בימינו, כל הנשים (כמו גם הגברים) יהיו חייבות להיטהר כדי שיוכלו להיכנס למקדש, ולכן ודאי שאין מקום לאסור על טבילה.
הרמב"ם מתאר את הדרך הראויה לגזור גזירות חדשות, בלי לעבור על איסור " לא תוסיף ": " הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א) ? - שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) . ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה. אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה-- הרי זה מוסיף .
אבל אם אמר: "בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף" - אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא
אולם בתקופת הראשונים, לפני כ-650 שנה, הועלתה הצעה לתקן שגם נשים פנויות יטבלו. מדוע? כי היו פנויות שקיימו קשר גופני עם גברים שלא כדין, ואילו היו טובלות, רמת האיסור היתה נמוכה יותר. ההצעה נשלחה לריב"ש (ר' יצחק בן ששת, אחר מהראשונים), והוא דחה אותה וכתב: " ...ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים, ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה (אסור לשכב עם פנויה) , כמו שכתבנו. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באיסורה; כיון שאין איסורה, אלא מדרבנן. כמו שאירע לאותו תלמיד (שבת יג:) ... ונראה שנהגו בטבילה זו, בדורות הראשונים, משום טהרות. כמו שהיו מטבילין את הקטנות (נדה ל"ב) ... ואף על פי כן כתב הרמב"ן ז"ל, שבטלוה בדורות האחרונים, משום שהיא חומרה שבאה לידי קולא; שיבאו בה לידי מכשול, להקל באיסורא דרבנן; כמו שנכשל אותו תלמיד... " (שו"ת הריב"ש סימן תכה) . חז"ל לא תיקנו שכל אישה פנויה תטבול במקוה, כי חשבו שהחומרה הזו תגרום לאנשים להקל ולזלזל באיסור בעילת פנויה, שהוא לדעת
הריב"ש מדרבנן (אמנם יש פוסקים הסבורים שבעילת פנויה אסורה מן התורה; ראו איסור זנות מהתורה ומדרבנן
יש להדגיש - הריב"ש לא כתב שיש איסור בטבילת פנויה, אלא רק שביטלו את המנהג! בסימנים שצה ושצח ביאר הריב"ש בארוכה את דעתו שיש איסור
על בעילת פנויה, אך גם שם לא כתב שיש איסור על טבילת פנויה. דבריו של הריב"ש הובאו ע"י הבית-יוסף (סוף סימן קפג) , אך גם שם נאמר ש" לא תיקנו טבילה לפנויות ", לא נאמר שיש בכך איסור, אלא שזו אינה חובה.
גם הרמב"ן (בחידושיו למסכת שבת דף יג - המקור שהריב"ש מסתמך עליו) , לא כתב שיש איסור כלשהו בטבילת פנויות. לפי הרמב"ן, בתקופת התלמוד היו נשים שנהגו לטבול פעמיים - פעם אחת לאחר 7 ימים מתחילת המחזור, כדי להיות טהורות לפי עיקר דין תורה; ופעם שניה לאחר 7 ימים נקיים מסיום המחזור, כדי להיות טהורות לבעליהן, לפי תקנת "שבעה נקיים" שתיקנו חז"ל. מדברי הרמב"ן אנו למדים, שבתקופה מסויימת ביטלו מנהג זה, כי הוא גרם לנשים ולבעליהן לזלזל בהרחקות של ימי ספירת הנקיים; ההחמרה בדיני טהרה הביאה להקלה בדיני נידה מדרבנן. הרמב"ן לא כתב שיש איסור כלשהו בטבילה - בין בטבילה לפני סיום 7 הנקיים, ובין בטבילת רווקות; הוא רק כתב שביטלו את המנהג לטבול לפני סיום 7 הנקיים. מכאן, שגם הריב"ש, בהביאו את דברי הרמב"ן, לא התכוון לאסור על טבילת פנויות, אלא רק להסביר מדוע אין זה נהוג.
לסיכום, לעניות דעתי אין איסור מהתורה לטבול כאשר האשה רוצה להוסיף תוספת טהרה אך אם היא טובלת על מנת לקיים יחסי אישות עם בן זוג כשהיא לא נשואה לו (וזה על מנת להמעיט את נזק העבירה) ובזאת היא עוברת על איסור חמור מהתורה, אז אסור להתיר לה .לטבול
העניין לשיקול דעתך. כמובן שרוב המקוואות (הכשרות לפחות ויש הרבה שלא כשרות ואז הטבילה לא שווה כלום) לא יתירו לך לטבול אם הם ידעו שאת רווקה ואז כדי לטבול תצטרכי לשקר להם, והתורה אוסרת עלינו לשקר (ככתוב בספר שמות כג ז: ׳מדבר שקר תרחק׳) ולכן זה הופך את כל העניין למסובך
שיהיה בהצלחה
Please login or Register to submit your answer
